ביאור:שמות כד י
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות כד י.
לבנת הספיר
[עריכה](שמות כד י): "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"
ויראו את אלהי ישראל - במראה הנבואה, כמו ב (מלכים א כב יט): "רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ"וב (עמוס ט א): "רָאִיתִי אֶת ד' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ"(אבן עזרא, רמב"ן ) .
מהי לבנת הספיר? ומדוע היא תחת רגליו של אלהי ישראל?!
[עריכה]1. לִבְנַת - מלשון לְבֵנָה ששמים בבניין. "כמעשה לבנת הספיר - היא היתה לפניו בשעת השעבוד, לזכור צרתן של ישראל, שהיו משועבדים במעשה לבנים" ( רש"י , ע"פ בבלי סוטה י, וכן תרגום יונתן) . הלבנה מסמלת את עבדות בני-ישראל במצרים, (שמות א יד): "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ". כשבני-ישראל עבדו בפרך במצרים, הם חשבו אולי שה' שכח אותם, שלא אכפת לו מהם. עכשיו, במעמד כריתת הברית בין ה' לישראל, חשוב לה' להראות להם שמעולם לא שכח ולעולם לא ישכח - הלבנה המסמלת את השיעבוד שלהם נמצאת תמיד לידו, כביכול מונחת על הארץ ליד רגלי כיסא מלכותו.
2. לִבְנַת - מלשון לָבָן, צבע בהיר מאד, "עֶצֶם נֶעְדָּר כָּל הַצּוּרות הַשִּׂכְלִיּות וּמוּכָן לְקַבְּלָם, כְּמו הַסַּפִּיר הַלָּבָן הַנֶּעְדָּר מִכָּל הַמַּרְאות. וְהוּא עֶצֶם הַנֶּפֶשׁ הָאֱנושִׁית הַשִּׂכְלִית, הַנֶּעְדֶּרֶת מִכָּל מַדָּע וּמוּכֶנֶת לְקַבְּלָם בְּעִיּוּן בְּחִירִיִּי" ( ספורנו ) . הספיר הלבן-שקוף מסמל את נפש האדם, שהיא בלידתו של האדם כמו "לוח חלק" המוכן לקבל כל דעה וכל נטיה לפי בחירתו החופשית של האדם. "וְרָאוּ שֶׁזֶּה הָעֶצֶם הוּא נִבְדָּל מִן הַחמֶר הָאֱנושִׁי וְטָהור מִמֶּנּוּ, כְּמו שֶׁעֶצֶם הַשָּׁמַיִם... טָהור וְנָקִי". עכשיו, במעמד קבלת התורה, חשוב לה' להראות לבני-ישראל שיש להם בחירה חופשית - הנפש שלהם היא שקופה וצלולה כמו ספיר, טהורה ונקיה כמו השמים. גם אם האתגר שמציבה התורה נראה קשה - הוא תמיד אפשרי.
"וְתַחַת רַגְלָיו - בָּאָרֶץ, שֶׁהִיא שֵׁפֶל הַכּל, כְּאָמְרו", (ישעיהו סו א): "כֹּה אָמַר ה': הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי?"( פירוט ).
הקבלות
[עריכה]במראה המרכבה של יחזקאל נאמר, (יחזקאל י א): "וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר, כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם":
- בפסוקנו לבנת ספיר ושם אבן ספיר;
- בפסוקנו השמים ושם הרקיע.
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לבנת הספיר
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-04-25.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-24-10